החלטה
בתום ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 12.6.12 ביקש בא כוח התובע לחקור את המומחה שנתן חוות דעת מטעם הנתבעים.
מדובר בתביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעים, בטענה כי אלה התרשלו בנוגע לבדיקות רפואיות שערך במכון שהוא הנתבע 1. הנתבעים 2 ו-3 הם רופאים שהיו במכון וביצעו או פענחו את הבדיקות.
במסגרת התביעה הגיש התובע חוות דעת של פרופ' צבעוני, ואילו הנתבעים הגישו חוות דעת נגדית של פרופ' קרן.
לאור טיב המחלוקות שבין המומחים החליט בית המשפט למנות מומחה מטעמו. פרופ' בנאי מומחה בתחום הקרדיולוגיה מונה כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה הגיש חוות דעת ביום 28.6.09. מסקנותיו של המומחה היו, כי התובע סובל מטרשת העורקים הכליליים על רקע חוסר איזון וטיפול בגורמי הסיכון מהם סבל במשך שנים. כתוצאה מהאירוע הכלילי והצנתור לא נגרם כל נזק לתפקוד הלב והתובע חזר לתפקוד גופני מלא ללא מגבלה. באשר לבדיקות שנערכו על ידי הנתבעים קבע המומחה כי המסקנות והסיכום היו נכונות.
בדיון שנערך בבית המשפט לאחר מתן חוות הדעת ביום 9.11.09, הודיע בא כוח התובע: "אנו נבקש לחקור את המומחה. אין לי התנגדות שחבריי יגישו תצהירים לאחר חקירת המומחה". לאחר מכן נקבע מועד לחקירתו של פרופ' בנאי והוא נחקר בבית המשפט ביום 24.11.09. בתום הדיון ניתנה החלטה, לפיה על הנתבעים להגיש תצהירי עדות ראשית. כמו כן נקבע קדם משפט ליום 31.10.10 לצורך ניסיון פשרה.
ביום 24.1.10 הגיש התובע הודעה לבית המשפט בדבר הגשת חוות דעת משלימה של פרופ' צבעוני, אליה צורפה תוספת לחוות דעת חתומה על ידי פרופ' צבעוני.
הדבר נעשה כאמור לאחר שהמומחה מטעם בית המשפט נחקר על חוות דעתו. בדיון שהתקיים ביום 31.1.10 הודיע בא כוח הנתבעים כי הם מבקשים להגיש התנגדות מנומקת בכתב להודעה על הגשת חוות דעת משלימה מטעם התובע. באותו דיון הודיעו באי כוח הנתבעים, כי סברו שהם לא יביאו ראיות ולאחר שהסתיים הנושא של הצד הרפואי יודיעו הנתבעים עמדתם בנושא הראיות.
ביום 12.5.10 ניתנה החלטת בית המשפט, לפיה לא התיר לתובע להגיש את חוות הדעת המשלימה. התובע הגיש על כך בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (רע"א 30714-05-10). ביום 8.7.10 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. בסוף ההחלטה התייחס בית המשפט המחוזי לטענת התובע, כי הובן שלא כהלכה וכי מעולם לא ויתר על זכותו לחקור את המומחה מטעם הנתבעים, וכי הוא מבקש שבמסגרת הדיון בבית המשפט המחוזי יתוקן דבר זה. בית המשפט קבע, כי על התובע להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט, ככל שיראה לנכון, וכי אין מדובר בנושא שבית משפט קמא החליט בו.
לאחר שניתנה החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה החלטה, לפיה על הנתבעים להודיע אם בכוונתם להגיש ראיות. ביום 30.12.10 התקיים קדם משפט. בא כוח התובע הודיע, כי הוא מבקש להמשיך ולשמוע ראיות. עוד אמר, כי הנתבעים לא הגישו תצהירים מטעמם, אך הוא יזמן את הנתבעים להעיד. עוד הודיע, כי יבקש לחקור את הנתבעים על תצהירי תשובות לשאלון שנתנו וכן עדה נוספת שמנהלת את הנתבעת 1. כמו כן הודיע, כי הוא עומד על חקירתו של מומחה הנתבעים וכן יעיד התובע עצמו. בתגובה הודיע בא כוח הנתבעים, כי הנתבעים מוותרים על חקירת המומחים מטעם התובע, וכי הנתבעים שוקלים למשוך את חוות דעתו של פרופ' קרן, המומחה מטעמם. לפיכך קבע בית המשפט, כי התיק נקבע לשמיעת ראיות וכי על התובע לזמן את כל העדים שהוא מבקש להעיד. כמו כן נקבע, כי על בא כוח הנתבעים להודיע תוך 30 יום אם הנתבעים מושכים את חוות דעתו של פרופ' קרן.
ביום 20.3.12 התקיים קדם משפט, בו הודיע בא כוח הנתבעים כי למעשה אין מחלוקת עובדתית, הנתבעים ישקלו את חקירת התובע. כמו כן טען כי הנתבעים יודיעו תוך 14 יום לגבי אופן המשך ההליכים, לרבות חוות דעתו של פרופ' קרן וחקירת התובע. בהחלטה נקבע, כי על הנתבעים להודיע עמדתם עד ליום 1.5.12, ובמידה והצדדים לא יגיעו להסדר, נקבע לשמיעת ראיות ליום 12.6.12 בשעה 10:00 וכי באותו היום יישמעו גם סיכומים בעל פה.
ביום 15.5.12 הודיע בא כוח הנתבעים לבית המשפט, כי הנתבעים מבקשים להותיר את המצב על כנו ולחקור ביום שנקבע את התובע. בית המשפט הורה כי במועד שנקבע ייחקר התובע.
ביום 12.6.12 נחקר התובע בבית המשפט. בתום חקירתו הודיע בא כוח התובע כי הוא מבקש לחקור את המומחה מטעם הנתבעים, פרופ' קרן. עוד טען, כי לא יתכן למשוך את חוות הדעת של מומחה הנתבעים מאחר וזו מהווה חלק מכתב ההגנה, החומר עמד גם לפני המומחה מטעם בית המשפט, דהיינו חוות הדעת, ועל כן הוא מבקש לחקור את המומחה, ולחילופין למחוק את כתב ההגנה. בא כוח הנתבעים טען, כי הייתה הסכמה בין באי כוח הצדדים כי ברגע שהנתבעים ימשכו את חוות הדעת של המומחה מטעמם, בא כוח התובע לא יחקור מומחה זה. עוד הצביע על כך, שהתובע לא הזמין את פרופ' קרן לחקירה וכי הדיון נקבע לחקירת התובע ולסיכומים. לעומת זאת טען בא כוח התובע, כי לא היתה הסכמה למשיכת חוות דעתו שלך פרופ' קרן. לטענתו נאמר כי במידה ויבקשו הנתבעים למשוך את חוות דעתו של פרופ' קרן, התובע יגיב על כך. כמו כן, הודיע כי בכפוף לחקירת פרופ' קרן הוא מכריז אלו עדיי. באותו יום שלח בא כוח התובע הודעה לבית המשפט, בה הפנה לפרוטוקול הדיון מיום 20.3.12, ממנו עולה כי היה על הנתבעים להודיע עד ליום 1.5.12 אם הם מושכים את חוות דעתו של פרופ' קרן. עוד הפנה להודעת הנתבעים, לפיה הם מבקשים להותיר את המצב על כנו ולחקור ביום שנקבע להוכחות את התובע. כמו כן טען, כי ביום 11.6.12 נערכה שיחה טלפונית בין באי כוח הצדדים, בה הודיע בא כוח הנתבעים כי הוא שוקל להגיש בקשה לעניין חוות דעת המומחה מטעמו, וכי בא כוח התובע הודיע לו כי אם תוגש בקשה תוגש תגובה. בא כוח הנתבעים הגיב בכתב ואמר, כי הנתבעים עומדים על כל הדברים שנאמרו על ידם בדיון מיום 12.6.12 וכי "נראה כי גם בית המשפט הנכבד זוכר כי בדיון 20.3.12 אמר בא כוח התובע דברים דומים (דהיינו – כי בדעתו לחקור את פרופ' קרן רק אם לא תימשך חוות דעתו)".
13. לשיטתו של ב"כ התובע הנתבעים אינם רשאים למשוך את חוות דעתו של המומחה מטעמם.
14. אכן, בהודעתם האחרונה של הנתבעים, לא נאמר כי הם מושכים את חוות דעתו של פרופ' קרן אלא כי הם מותירים את המצב על כנו.
15. בית המשפט הורה כי במועד הקבוע לדיון יחקר התובע. כזכור, מועד זה גם נקבע לשמיעת סיכומים בעל פה, היינו היה ברור כי הדיון קבוע לשמיעת הראיות וסיום שמיעתן ולאחר מכן יסכמו הצדדים בעל פה.
16. אילו ביקש התובע לחקור את המומחה, היה עליו להגיש בקשה בכתב, כפי שהורה לו בית המשפט המחוזי, וכפי שקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, תקנה 130א'.
17. יתר על כן, במסגרת דיון זה חלות הוראות תקנה 130(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, היינו מצב בו מונה מומחה מטעם בית המשפט, לא יחקרו המומחים מטעם הצדדים אלא אם כן הודיע בעל דין כי רצונו לחקור את המומחים, במצב זה חלות הוראות תקנה 130א' לתקנות.
18. הוראות תקנה 130(ב) מלמדת כי הכלל הוא שמומחי הצדדים לא יחקרו מצב בו מונה מומחה מטעם בית המשפט, ללא כל קשר לשאלה אם המומחה מונה בהסכמת הצדדים אם לאו. על בעל דין שמבקש לחקור את את אחד המומחים מטעם הצדדים להודיע על כך מפורשות ולהגיש בקשה לזמן את המומחה לפחות 30 יום לפני הדיון.
19. בעניננו, הדבר גם הובהר מפורשות לב"כ התובע במסגרת החלטת בית המשפט המחוזי, היינו כי עליו לפעול בעניין זה ולבקש לחקור את פרופ' קרן.